זמן קצר לאחר מכן, ב-27/9/2012 התעמת משה פייגלין בתכנית הטלויזיה "ערב חדש" עם ג'ודי ניר מוזס, הידועה בהתנגדותה החריפה לקנאביס:
"אני חושבת שהמצב מאד מאד בעייתי כי בדרך כלל כשאני מתארחת בתכניות ומדברת נגד לגליזציה מגיעים מולי אנשים ש… מעלה ירוק, כל מיני… עכשיו מול משה פייגלין שהוא ממש האדם האחרון שציפיתי לראות אותו פה, אני מבינה שאני בצרות,"
פתחה ג'ודי בהודאה כנה אשר גרמה לי, אולי לראשונה, להסכים איתה: עם הצטרפותו של משה פייגלין למחנה הלגליזציה, אין ספק שהמצב יהיה מאד בעייתי – לא רק לג'ודי אלא לכל המתנגדים לצמח הקנאביס.
"ממתי אתה, משה פייגלין, בעד לגליזציה?" שאלה אותו המנחה.
"האמת היא שתמיד הייתי" השיב פייגלין, וג'ודי, מבועתת כולה, שאלה, מתקשה להאמין, המומה לגמרי:
"היית תמיד???"
"הייתי תמיד, כן ג'ודי" אישר לה פייגלין בקול רך, כאילו ביקש לנחם אותה.
"זה שאתה מבסוט זה בגלל סמים קלים?" קטעה אותו המנחה.
"אני לא צורך שום דבר," הרגיע אותה פייגלין: "אני אפילו לא לוקח כדור נגד כאב ראש".
"אני חושבת שזה מאד.. מאד מפתיע אותי ולא נכון מה שאתה אומר," אמרה ג'ודי והוסיפה:
"אני נגד בצורה מוחלטת שאנשים מבוגרים לוקחים מידי פעם גראס. בני נוער יהפכו פה לזומבים, אני מכירה בני נוער שהתאבדו כי הם היו מכורים לגראס, התאבדו! ואני חושבת שבכל העולם אין דבר כזה!"
"בואי נעשה סדר," קטע אותה פייגלין בדיוק כשהיא התחילה להתחמם וניסה לשכנע אותה בנימוקים רציונליים, משימה שכפי שהוא עתיד לגלות בדקות הקרובות הינה גדולה מידי, אפילו עליו.
"במה זה שונה מאלכוהול?" שאלה המנחה את ג'ודי.
"זה שונה לגמרי מאלכוהול כי באלכוהול אני לא רואה התמכרות רצינית בבני נוער" השיבה מי שהיתה בעבר יו"ר 'אל–סם'.
"להגיד לך את האמת," הוסיפה, "אני לא כל כך מאמינה בהסברה. כי הסברה יש המון, מסבירים בבית הספר ולמרות זאת השימוש בסמים לא ירד ביג דיל. אני בונה על ההפחדה. אני מאמינה בהפחדה!"
ג'ודי מאמינה בהפחדה, ואני מאמין שבאותם רגעים החל משה פייגלין להבין עם מי יהיה עליו להתמודד בהמשך הדרך ועם איזה סוג של נימוקים…
נפגשתי שוב עם משה פייגלין אחרי הבחירות – לשמחתי, הפעם כשהוא כבר חבר כנסת. נפגשנו במשרדו הצנוע במשכן.
בפגישה נכח גם מיכאל פואה, עוזרו של פייגלין ומי שירכז מטעמו את הטיפול בנושא הקנאביס. מטרת השיחה הייתה לגבש את דרכי הפעולה שלנו להמשך הדרך.
הצגתי בפניהם את המצגת שהכנתי בעזרת חברי בפייסבוק, הממחישה ומתארת את המצב הנוכחי בתחום הקנאביס הרפואי מנקודת מבטם של החולים. שותפים בהכנה היו חברים שכבר קיבלו את האישור לצרוך את הצמח כתרופה ואחרים שהמלצת הרופא שלהם נדחתה.
שמחתי לשמוע מחה"כ פייגלין כי הצעת החוק שניסחתי מקובלת עליו וכי הוא מאמץ אותה מילה במילה:
סיכמנו כי לפני הכל, יש לפעול להקלת סבלם של החולים הרבים הזקוקים לתרופה ואינם מקבלים אותה.
הצעת החוק – לצפיה במצגת: www.osher.co.il/mc2013.html
"בקרוב תהיה לי פגישה בנושא זה עם שרת הבריאות. תרצה להצטרף אלי?" שאל אותי פייגלין:
"בשמחה," השבתי.
בסיום הפגישה, בדרכנו החוצה, קרא לי פייגלין וסימן לי להתקרב אליו. הוא הניח ידו על כתפי וביקש:
"שלומי, לפגישה עם השרה, תבוא בבקשה עם ג'קט".
חייכתי והנהנתי בראשי לחיוב. בעיני רוחי כבר דמיינתי כיצד שרת הבריאות צופה במצגת שאכין עבורה ומחליטה למנות צוות מקצועי חדש, מטעמה, כדי להוציא אל הפועל את מדיניותה המקלה והליברלית כיאה למי שנכנסה לפוליטיקה תחת הסיסמא "באנו לשנות". אם לשם כך יהיה עלי ללבוש ג'קט, אעשה זאת בשמחה.
נזכרתי בשיחה שהייתה לי עם מוריס לפני כשלוש שנים (מוריס מצלם ומתעד את פעילותי בתחום הקנאביס משנת 2003 כדי להפיק עליה סרט):
"הייתי מאד רוצה לראות אותך כחלק מהמנגנון שמנהל את תחום הקנאביס הרפואי," אמר לי אז.
"ולמה לדעתך אני לא במנגנון?" שאלתי אותו.
"אתה בנאדם שהולך קודם כל עם האמת, וזה מבחינתם בעיה," הוא השיב והוסיף לאחר הרהור קל: "וגם בגלל שאתה לובש ג'ינס…"