לפגישה, שנקבעה עם שרת הבריאות ליום ה-23/4/2012, הגעתי לבוש בג'קט. לפני מה שהבנתי, זו הייתה אמורה להיות פגישה בנוכחות חה"כ פייגלין, מיכאל פואה ואנוכי.
מוריס בקש להצטרף למרות שידענו כי הסיכוי שיניחו לו לצלם את הפגישה הינו קלוש.
הגעתי לירושלים כחצי שעה לפני המועד, בכדי להספיק לשתות קפה ולארגן את המחשבות. בעודי עובר על הניירות בבית הקפה הצמוד לכניסה לבניין משרד הבריאות, הבחנתי ביאיר גלר, מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים. הוא נכנס לבניין.
סיימתי את הקפה ועליתי ללשכת השרה. מהר מאוד הבנתי שזו לא הולכת להיות פגישה אינטימית:
מלבד יו"ר הרשות למלחמה בסמים היו שם נציגים נוספים של הרשות, של אל סם, של משטרת ישראל ועוד. לשמחתי פגשתי את חה"כ תמר זנדברג ממרצ ואת תום כהן עוזרה. למזלי הם יהוו איזון ראוי לנוכח הרכב המשתתפים ה"אנטי-קנבינואידי" בפגישה.
התקשרתי לעדכן את מיכאל פואה:
"אני נמצא בלובי של לשכת השרה, כל המתנגדים נמצאים כאן, בהרכב מלא!"
"אל תדאג" הוא השיב: "אנחנו כבר מגיעים."
דקות ספורות לאחר שחה"כ פייגלין ומיכאל הגיעו, הוזמנו הנוכחים להיכנס לאולם הישיבות. על השולחנות כבר היו מונחים מגשים עם שלל כריכונים משולשים קטנים ובקבוקי שתיה.
בזמן שתפסנו מקומות סביב השולחן המשיכו מלצרים להעמיס על השולחן עוד ועוד כיבודים:
"רק ממה שמוגש כאן אפשר לממן לפחות משכורת אחת לפקידה נוספת ביחידה לקנאביס רפואי," לחש באוזני מוריס, לא מספיק בשקט אם לשפוט לפי המבטים הזועמים שהופנו אלינו.
חלפו מספר דקות נוספות ואל החדר נכנסה שרת הבריאות כשהיא מלווה במנכ"ל משרדה פרופ' רוני גמזו מצידה האחד ובסגנו ד"ר בעז לב מצידה השני.
לאחר שהם התיישבו פנה אליה מוריס וביקש אישור לצלם את הישיבה.
"זה לא מקובל," השיבה לו חד משמעית השרה.
"גבירתי השרה," פנה אליה חה"כ פייגלין: "אני מזהה כאן המון אנשים שאני רוכש להם כבוד מקצועי רב, אולם אינני מבין מדוע הם נמצאים כאן היום".
נוכח סימן השאלה אשר הצטייר על פניה הסביר חה"כ פייגלין:
"אם הבנתי נכון, הדיון היום הוא על קנאביס רפואי ולא על סמים.
אז מדוע אני רואה פה את החבר'ה הטובים של הרשות למלחמה בסמים?"
יאיר גלר, מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, לא הצליח להסתיר את הבעת ההפתעה על פניו: נראה כי גם הוא עומד להבין, כפי שהבינה לא מזמן שותפתו האידאולוגית ג'ודי ניר מוזס שלום, כי עם כניסתם של חברי הכנסת פייגלין וזנדברג לתמונה כללי המשחק השתנו.
"ולגבי אנשי המשטרה והמשרד לבטחון פנים," הוסיף חה"כ פייגלין, "מה להם ולדיון על חולים?"
בקושי התאפקתי מלמחוא כפיים בהתלהבות. שרת הבריאות לעומת זאת, לא חלקה איתי את אותה התלהבות:
"אני זימנתי אותם לפגישה משום שאני מעוניינת לשמוע את כל הצדדים," השיבה לו.
להלן פרוטוקול הדיון כפי שנרשם על ידי עוזרת השרה עו"ד אורית בוצר.
סיכום פגישה מורחבת מיום 23.4.2013 בנושא הקנביס הרפואי
משתתפים:
משרד הבריאות: השרה יעל גרמן, פרופ' רוני גמזו, דר' בעז לב, עו"ד שרונה עבר הדני, עו"ד אורית בוצר, גב' עפרה בל, מר נעם ויצנר.
ח"כ משה פייגלין, ח"כ תמר זנדברג, מר יאיר גלר, דר' יוסי הראל פיש, גב' אורנה לשם, עו"ד יואל הדר, נצ"מ אמיר בן טובים, רפ"ק קובי עזרא, רפ"ק אריאלה כנפו, מר שלומי סנדק, מר עמנואל קנדיוטי, מר תום כהן.
הצגת המצב ע"י מנכ"ל מ' הבריאות- פרופ' גמזו:
הטיפול בהסדרת שימוש בקנביס למטרות רפואיות הוא מורכב מן הסיבות הבאות:
• לא מדובר בתכשיר פרמקולוגי ע"פ הגדרת פקודת הרוקחים, אלא ב"חומר" ולכן אינו נכנס למסלול רישום כתרופה על פי הפקודה, אינו עובר מערך בקרה של יעילות ובטיחות שעובר תכשיר ע"פ הפקודה ומכאן הבעיה בהתייחסות שהוא מקבל.
• אין מדובר בטיפול המצוי במסגרת סל התרופות ואין זכות לקבלו במימון המדינה.
• החומר כחומר מוגדר כסם מסוכן בפקודת הסמים המסוכנים ומאחר שאינו רשום כתרופה, השימוש בו ללא רישיון של ה"מנהל" מהווה עבירה על החוק הפלילי.
• למרות שהקנביס אינו רשום כתרופה, מאחר שהמשרד מכיר בו כמועיל לשימוש רפואי במצבים מסויימים, המשרד עושה מצידו מאמץ כדי להנגיש את הקנביס למטופלים במקרים מתאימים. לצורך כך צריך ליצור מערכת הסדרה מיוחדת ביחס למי שרשאי להשתמש בו.
• נושא הסדרת הקנביס הרפואי, מצריך גם הסדרה של גידול הקנביס, פיקוח על איכות, דרכי שיווק, הפצה, בטיחות ויש צורך לשלוט בכל ההליכים הקשורים במוצר שמגיע בסוף לשימוש. להסדרה זו יש נגיעה גם למשרד החקלאות בכל הנוגע לגידול הקנביס ונגיעה למשרד לבט"פ, ומשטרת ישראל בכל הנוגע לפיקוח על החומר שע"פ חוק הוא סם מסוכן וע"כ יש להקפיד שלא יזלוג לשוק.
• ממשלת ישראל נדרשה לענין הקנביס הרפואי, בחנה הנושא מכל הזוויות וקיבלה החלטה מאוזנת בהתאם לשיקולים השונים.
• בהתאם לכך, במשרד הבריאות מוקם גוף שסמכויותיו ויכולותיו מתעצמות כדי לטפל בנושא ולהסדירו לרבות בחינת דרכים נוספות לשם הקלה על פרוצדורות, התווית נהלים ופרסומם, יותר רופאים מאשרים, מערך מחשוב ומידע, מרכז פיקוח פרמקולוגי וכו'.
עמדת חה"כ משה פייגלין
ראשית אבהיר למען גילוי נאות כי בן/בת משפחה קרוב/ה מטופל בקנאביס ומכאן מכיר את התועלת לחולה באופן ישיר.
• לשיטתו של חה"כ פייגלין, טובת החולה והצורך המיידי בהקלת סיבלו ורק אלה הם שצריכים להיות מונחים על השולחן. אין מקום לנהל הדיון בצורת "פירמידה הפוכה" בה שיקולים כלכליים ושיקולי מדיניות אחרים שאינם קשורים ישירות בחולה תופסים את עיקר הנפח. (לכן מבחינתו של חה"כ פייגלין חלק מהנוכחים בדיון (ולא באופן אישי כמובן) מיותרים כגון נציגי הבט"פ, רשויות ללוחמה בסמים וכו' (היינו אותם גופים המעלים אינטרסים שעומדים מול האינטרס המרכזי מבחינתו והוא החולה הסובל).
• קיים עיוות מערכתי לפיו רופא שאינו בהכרח רואה/מטפל בחולה הוא זה שנותן אישור לשימוש או דוחה בקשה לשימוש בקנביס וזאת במקום הרופא המטפל.
• מביע עמדה לפיה רבים במערכת מסתייגים מהקנביס בשל העובדה כי פעולתו אינה מספיק ברורה מבחינה מדעית נקייה (החשש מהבלתי "מובן"). עמדתו היא כי חשש כאמור צריך להיות מנוטרל ואינו במקומו, שכן הקנביס מהווה הקלה גדולה למטופל וזה מה שחשוב (לא בהכרח חשוב להבין באופן מדעי ולברר את פעולתו כל עוד הוא מיטיב).
עמדת חה"כ תמר זנדברג (משקפת ונאמרת גם על דעתו של חה"כ פייגלין)
• הנחת העבודה (של חה"כ זנדברג ופייגלין) היא שתועלת הקנביס לחולה מוכחת.
• חה"כ מציינת כי להשקפתם קנביס הוא חומר פחות מזיק וממכר מאלכוהול, סיגריות או תרופות מוכרות במינונים נרקוטים ולכן הרתיעה הבסיסית מהקנביס – אין לה מקום.
• לגבי השימוש בקנביס לרפואה, המדינה הכירה בכך בהחלטת ממשלה וכך גם האו"ם.
• מודעת לעובדה שיש בעיה לשלוט במינונים ובעיות אחרות הנובעות אופיו של החומר, אולם מנגד אנשים חולים במצב של סבל מצויים ב"לימבו" בין הסבל והכאב לבין מצב לא ברור ולא מוסדר לגמרי.
• קיימת בעיית אי שקיפות של המצב ביחס לחולה. המצב דינמי וכל הזמן משתנה מבחינת נהלים ואישורים ולחולה אין ודאות בהליך.
• מאז 2010 יש יותר הגבלות מטעם משרד הבריאות (מפנה ל"מסמך גמזו מ-2010" – ומציינת מגמה להגבלה של מכסת המשתמשים בקנביס רפואי)
• סוגיית יחסי הגומלין בין המטופלים ומשרד הבריאות משאירה את המטופלים עם תחושה של שרירות. יש תקופות המתנה ארוכות, בעיות בשינויי מינון, הרופא המאשר שימוש מטעם המשרד אינו רופא שבודק ומכיר בפועל את החולה (מציינת כי זה הופך את ההחלטה לפקידותית בפועל), המצב הוא כזה שנוטלים למשתמשים רשיונות נהיגה.
• אין הבנה מספקת בצורך להסדרה ברורה, שקופה, עם נהלים ברורים, והכרה בתועלת הרפואית.
• בעניין המגדלים- ב2013 תפוג תקפה של החלטת הממשלה על אישור לגידול קנביס בארץ, ונראה כי הכוונה לעבור ליבוא במקום גידול מקומי, והדבר מעורר ביקורת ביחס להעדפה של יבוא על יצור מקומי . (דבר שמשפיע גם על מחיר)
דברי עוזרו של חה"כ פייגלין- מר מיכאל פואה
• יש בעיה מנהלית עם תפוגת היתר הגידול בארץ, גידול בארץ תורם לאפשרות למו"פ, בחינת גידול זנים חדשים שיועילו רפואית ובהעדרו לא יהיה חקר בתחום .
• צריך לכוון להגדרת הקנביס הרפואי כתכשיר רפואי. בדרך זו תהיה אחריות לשימוש נאות של משרד הבריאות, הוראות למשתמש, מינונים, מידע ואזהרות למשתמש.
• חשוב להרחיב את ההגדרה של המוסמך לתת מרשם ולהסמיך "מאשרים נוספים". מבוקש כמו ביחס לכל תרופה ש"רופא מומחה" מטפל יהיה מוסמך ויוכל לרשום מרשם לגבי שימוש בקנביס לחולה בו מטפל ולהתרשם מסיבלו והתועלת ביחס לשימוש (זאת, במקום החלטה "פקידותית" של הרופא המאשר היום ללא בדיקה אלא על סמך הגשת מסמכים).
• יש בעיות של תלות בספק ולכן ראוי לפתוח יותר את השוק.
עמדת מר שלומי סנדק – פעיל חברתי בתחום
• בשל עיסוקו בקידום נושא הקנביס הרפואי משנת 94, מצביע על כך שמ-2010 ועד היום יש "הליכה אחורה" בתחום ההתוויות המוכרות לשימוש.
• מוחה על ביטול אישור שהיה קיים בעבר לגידול עצמי לחולה עם היתר שימוש, ועל הגבלות נוספות שנוצרו עם השנים.
עמדת נציגת משטרת ישראל
• מבחינתם רצוי שהקנביס יוגדר כתרופה ויגיע כתרופה ולא באופציית עישון.
• תומכים ביבוא קנביס ולא גידול מקומי (מדברים על חשש מזליגה לשוק, סחר בלתי חוקי ופשיעה כאשר מדובר בגידול מקומי).
עמדת יועמ"ש בט"פ
• אין כל התנגדות לשימוש בקנביס רפואי, מרגע שרופא מחליט בהליך הרשמי על "היתר" בהתאם לצורך בשימוש לחולה.
• אין להם עמדה אם זה יהיה בדרך של תרופה או גם בעישון.
• מבחינת בט"פ צמח הקנביס הרפואי הוא קנביס לכל דבר ועניין (המהווה סם לא חוקי)
• קיים אינטרס ציבורי להגן על הציבור שאינו "משתמש רפואי מוכר" מהפצת השימוש בקנביס .לטעמם קשה מאד שזה לא יזלוג לשוק, ולכן חשוב מבחינתם לדאוג להיבט הזה כאשר מבצעים הסדרה של שימוש בקנביס רפואי.
עמדת אל סם
• אל מול העמדה בדיון המסתכלת אך ורק על "טובת החולה הסובל", "אל סם" רואה במרכז הדיון את ה"משתמש" (שלא לצרכים רפואים בהיתר)
• "אל סם" מטפלת בציבור שמגיעים אליו באופן בלתי חוקי סמים, המהווים סמים מסוכנים.
• מתריעה כי יש להסדיר "קנביס רפואי" (לגביו אין התנגדות), באופן שימנע זליגה לרחוב שתביא לנזקים גדולים מאד, להם הם עדים במסגרת פעילות "אל סם", היינו לשים על השולחן את הסכנה בשימוש שלא בהיתר ולא רק את טובת החולה.
ד"ר יוסי הראל פיש מסתבר כי מדינות בהן תפיסת המסוכנות ביחס לסם יורדת, הצריכה של הסם עולה. השיח הליברלי סביב הקנביס מזיק, היות ויש סיכונים בנטילת קנביס. (מדבר על מחקרים בנדון על השפעות ונזקים כתוצאה משימוש בקנביס)
עמדת הרשות למלחמה בסמים – מר יאיר גלר
• מבחינת הרשות הסוגיה שעל הפרק היא: ביטחון הציבור
• מוסכם מבחינתם שיוסדר השימוש בקנביס הרפואי. מדגיש מבחינתם שכל מי שמוכר ע"פ הנהלים והדין כ"צריך" ראוי שיקבל (מבחינתם אין בעיה עם מספר ההרשאות)
• הדגש מבחינתם – שהזכאי לקבל הוא זה שיקבל, היינו דגש על ההקפדה בענין הפצה וחלוקה מדויקת לחולה.
• שמירה על כי מריחואנה לא תגיע למצב של הפצה כללית בשוק, שלא תהיה זליגה.
• להפעיל לחץ על מגדלים שמצידם קיימת זליגה גדולה לשוק לטענתו.
• חשוב להסדיר הן את השיווק, הן את הגידול, ולשמור על נתק בין יצרן וצרכן.
• מפרט את הסכנות בתפקוד עקב שימוש לא מבוקר של קנביס תאונות, פגיעה מוחית, פגיעה בגדילה אצל נוער וכו' (מתנגד לתפיסה לפיה אין מדובר בסם חסר סיכונים.)
ד"ר בעז לב- משנה למנכ"ל משרד הבריאות
• משרד הבריאות הוא בעד קיומן של "תרופות טובות" בשוק
• ענין הקנביס צעיר מבחינת ההסדרה ולכן צריך לבחון ולהסדיר בצורה עינינית ומדודה.
• ביחס לטענה לפיה אם יוגבל הגידול בארץ לא יהיה כאן מחקר בתחום, משיב כי, שוק המחקר בקנביס אינו נמנע מאף אדם – ניתן לערוך מחקר רציני כמו בכל תכשיר רפואי בהתאם לכללים של מחקר נהוגים.
• הכוונה ביחס לקנביס והסדרתו היא להתקרב למעמד של "תרופה", לייצר מצב של מידע על יעילות ובטיחות מינון, יצור תערובות ברורות עם ריכוז ברור כך יתאפשר טיפול נכון ופיקוח.
• מציין כי הוגבלה תצורת אספקה (עישון וטיפות) כדיי להקל על אחידות ופיקוח ולקדם את ההתייחסות לקנביס רפואי בדומה להתייחסות לתרופות שנותנים למטופל (הקפדה על מה נותנים ומינון).
סיכום דברי השרה
• מודה על קיום הפגישה, על הדרך בה כל אחד האיר עיניה בעמדה משלו בנושא ומברכת את חה"כ פייגלין על היוזמה לפגישה מולה.
• מתרשמת מכלל העמדות שהועלו, כי אין התנגדות לעצם השימוש בקנביס רפואי, ומציינת כי הועלו עמדות שונות ביחס להסדרה, מתן רישיונות, היקף, דרכי גידול הפצה ושיווק, כמו גם מתן משקל לאינטרסים אחרים שיש לקחת בחשבון מול הליך של הסדרה.
• מסבירה למר קנדיוטי שביקש לתעד הדיון במצלמת וידאו (מתעד את הנושא במשך שנים) כי התנגדה להכנסת מצלמה לחדר, דווקא משום שרצתה לקיים דיון חופשי ופתוח מצד כל אחד מהנוכחים, ומטבע הדברים הכנסת מצלמה לחדר אינה מאפשרת ביטוי ושיח חופשי במקרים רבים. יחד עם זאת ציינה כי אין לה התנגדות להפצת סיכום הישיבה למשתתפים ואין מדובר במשהו "חסוי"
• מסכמת כי תבחן הנושא בהיבטים השונים לעומק כדיי לקדם הסדרה ברורה של הנושא, תוך שקילת העזרה לחולה הסובל מחד ומנגד מתן משקל ראוי לאינטרסים אחרים שעלו בדיון ולכאלה שיובאו עוד בפניה.
(רשמה: אורית בוצר)
"סיכום הפגישה" לא כלל כמובן את כל הדברים שנאמרו. כך למשל, היא לא רשמה את פירוט הטענות אותן הצגתי והיא לא רשמה כי כאשר ד"ר בעז לב דיבר על פתיחות המשרד לנושא והזכיר את ועדת ההתוויות, שאלתי אותו:
"מתי בפעם האחרונה, או בעצם בכל שנות קיומה, המליצה ועדת ההתוויות על הוספת מחלה לרשימת המחלות המזכות בקנאביס רפואי?"
ד"ר לב הביט אלי אך לא השיב.
"תן לי מקרה אחד, אחד בלבד, שבו הועדה המליצה להוסיף התוויה?" ניסיתי לכאורה להקל עליו, כאשר בעצם דחקתי אותו עוד יותר לפינה.
שוב, ד"ר לב לא השיב.
הרי ועדת ההתוויות מעולם לא המליצה להוסיף התוויה כלשהי, ואת זאת אני מניח שהוא יודע היטב, בדיוק כמוני.
בסופו של דבר השרה חילצה אותו כשקראה אותי לסדר והבטיחה לי כי "תהיה לך הזדמנות לומר את דבריך."
בסיום הפגישה, בדרכנו למעלית, אמר חה"כ פייגלין: "זה דבר כל כך ברור, כל כך פשוט שמביא מזור לכל כך הרבה חולים וכל כך הרבה אומללים משוועים אליו ולא מקבלים אותו משום שהמערכת מחשבת חשבונות רבים ולא יכולה לקבל שישנו דבר אחד שפשוט אין לה שליטה עליו, אין עליו פטנט, אי אפשר להחליט בדיוק מה יהיה המינון, לא יודעים איך הוא משפיע והוא פשוט לא המצאה שלנו, הוא המצאה של הקב"ה… ובכל זאת, ההרגשה שלי היא שהתקדמנו. הייתה המון הקשבה ופתיחות מצד השרה…"
חה"כ תמר זנדברג: "היינו שני חברי כנסת שמייצגים את הציבור הזה וזכינו להקשבה ולתובנה שהקנאביס הרפואי צריך להיות מוכר כטיפול רפואי וצריך להיות מסופק לכל חולה שנזקק לזה. זו האמירה החשובה שיצאה מהשולחן של השרה ואני חושבת שזו התקדמות מבחינת התפיסה של משרד הבריאות."
היא הביטה אל חה"כ פייגלין, יריבה האידאולוגי והוסיפה: "אני חושבת שבשם שנינו, אנחנו מרגישים סיפוק היום ומרגישים התקדמות."
"ההרגשה היא שההכרה בבעייתיות של המצב הקיים קיבלה שידרוג משמעותי" הסכים איתה חה"כ פייגלין והוסיף כי למרות זאת, יש צורך להמשיך במאבק הציבורי:
"אני מאמינה גדולה במאבק הציבורי," הסכימה חה"כ זנדברג וחה"כ פייגלין סיכם בעודנו ממתינים למעלית:
"החרות היא נר לרגלנו."
"אתה קולט?" פניתי למוריס, בנוכחות שני חברי הכנסת: "וגר זאב עם כבש, תראה איזו אידיליה שוררת בין חברי הכנסת פייגלין וזנדברג…"
לעומת הנימה האופטימית של שני חברי הכנסת, אני דווקא חשתי אכזבה, מעין ריקנות נוכח הציפיות הרבות שהיו לי מהפגישה הראשונה שלי עם השרה.
באותו יום, עוד קודם לפגישה, הגיש חה"כ פייגלין, יחד עם חה"כ זנדברג, את הצעת החוק לתיקון פקודת הסמים, מילה במילה כפי שניסחתי אותה במצגת:
"צריך לפעול בכמה אפיקים," הסביר לי:
"הפגישה עם השרה הייתה אפיק אחד, הגשת הצעת החוק היא אפיק שני…"