בספטמבר 2012 פירסם משה פייגלין מאמר מהפכני בזכות הלגליזציה הכללית של הקנאביס:
"אני מאמין שאם אלוקים ברא את זה – הוא עשה זאת על מנת שנשתמש בזה", כתב פייגלין, אשר באותה עת עדיין לא היה חבר כנסת.
כבר למחרת הוא התראיין אצל לונדון וקירשנבאום.
"מדהים," אמרה לי ליאת זוגתי שצפתה בראיון יחד איתי. "זה נשמע כאילו הוא מדקלם את מה שאתה אומר!"
דמעות של התרגשות חנקו את גרוני נוכח החיזוק הכל כך משמעותי ומפתיע למחנה תומכי הקנאביס: משה פייגלין, איש הימין הקיצוני, מנהיג תנועת "זו ארצנו".
מבלי להמתין, הרמתי טלפון לאורן לייבוביץ', עורך "מגזין קנאביס":
"חייבים לראיין אותו!"
אורן, יעיל כתמיד, קבע איתו עוד באותו יום מועד לראיון.
פגשנו את משה פייגלין בבוקר יום שישי, מיד עם סיום ראיון שלו בתכנית הבוקר של אברי גלעד באולפני "רשת".
"לא ציפיתי לכזו התעניינות מצד הציבור, סך הכל זה דבר שתמיד תמכתי בו," השיב לנו פייגלין כששאלנו אותו כיצד הרגיש נוכח היחס החם והאוהד שקיבל הפעם מאברי גלעד.
חיפשנו בית קפה קרוב כדי להתחיל בראיון.
"אני מכיר מקום," אמר פייגלין והוביל אותנו לאחד מבתי הקפה הקרובים, בעל תעודת כשרות כמובן.
"אעשה כל שביכולתי למען לגליזציה של קנאביס וקידום הנושא הרפואי," הבטיח לנו שוב פייגלין בסיום הריאיון, במהלכו גיליתי אדם נעים הליכות ובעל דעות ליברליות יחסית למה שציפיתי ממי שתויג על יד התקשורת כ'קיצוני'.
"אתה יודע," אמרתי לו בפתיחות ובחיוך, "אמרו לי שאתה אדם מפחיד".
הוא טפח על שכמי בידידותיות וענה:
"לך אמרו שאני מפחיד ואילו לי אמרו – שהקנאביס מפחיד!"
