ב– 17/1/2014, חודש ימים לאחר קבלת ההצעה של שרת הבריאות, כותב בפייסבוק קובי פרידמן:

לכבוד שרת הבריאות הגב יעל גרמן

לידיעת: מבקר המדינה כבוד השופט יוסף שפירא,

יו"ר וועדת הבריאות ח"כ חיים כץ,

ח"כ פיגלין משה,

ח"כ תמר זנדברג,

מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו,

מנכ"ל יק"ר יובל לנגשפט,

אברום בורג,

פורום המגדלים,

תוכנית "שאיפות גדולות",

וכל הקבוצות בפייסבוק בנושא הקנביס הרפואי

להלן הסיפור:

  1. בתאריך 17.12.13 העברתי בפקס אישורים רפואיים והמלצת רופא מומחה להארכת רישיון בקנביס הרפואי שלי (יש לי רישיון 6 שנים)

  2. למחרת התקשרתי ליק"ר המתנתי על הקו כשלוש שעות! בתקליט נשמע שמי ששלח פקס ומספר הטלפון שלו מופיע על הטפסים יקבל תשובה תוך 4 שעות על הגעת הפקס בSMS – כמובן לא קיבלתי!!!

  3. לאחר כמה ימים עם נסיונות יום יומיים של עשרות המתנות עד ארבע שעות על הקו !!!!!!!!! (מצ"ב דוגמה) נאמר לי ע"י הפקידות שיש להמתין עד שלושים (30) ימי עסקים לאישור.

  4. היכן הם 30 הרופאים שהובטחו? לפני שנה עם רופא אחד וחצי פקידה (שני מלאכים) קיבלתי את הארכת הרישיון שלי בארבעה ימים!

  5. אני רוצה לציין שמה-01.01.14 אני עבריין צמרת הואיל ואני משתמש בקנביס ללא רישיון באחריות ועל אחריות שרת הבריאות.

  6. והשיא האולמפי החדש אתמול ה-16.01.14 התבשרתי שיש לי רישיון מזה כבר כמה ימים (לא ידוע כמה), אבל הוא תויק בארכיון של היק"ר במקום בהנפקות מאושרות

  7. הבשורה הגיעה אלי כמובן ע"י נציג המגדל ולא ע"י נציגי היק"ר או מנציגי השרה למרות פניותי למשרדה ולמרות הבטחות השרה בכל המדיה שמי יפנה אליה יטופל יסודי.

  8. אם נציג המגדל לא היה במקום כדי לסייע לי הרי שהמחדל אולי היה מתגלה בעוד X ימים, אם בכלל. זו ההוכחה לצורך החשוב בקשר שבין המגדל לבין חולה: הפקידים רואים אותנו החולים המסכנים כמספרי ת.ז. בלבד. הם באים לעבודה בתחילת יום, מסיימים בסוף היום

  9. אני חושב שזו בושה וחרפה שבמאה ה-21 כך מתנהלים הדברים על גבם של החולים.

  10. מצפה לפגישה אישית עם השרה (בקשתי כבר פעמיים)

נכון להיום (20/1/2014) עדיין לא נוספו לרשימת המאשרים רופאים נוספים. בימים אלה שוהים ד"ר יהודה ברוך ויובל לנדשפט בחו"ל. מאחר וסגנו של ד"ר ברוך, ד"ר מוטי משיח, צריך לנהל בהעדרו את בית החולים אברבנאל וד"ר מלכה לזר צריכה לנהל את חדר המיון של בית החולים אברבנאל, הרי שבפועל בימים אלה אין מי שיחתום על הבקשות לחידוש רישיון, למעבר ספק או להעלאת מינון. על אישור בקשות חדשות בודאי שאין כרגע מה לדבר.

מספר הטלפניות וכח האדם שמקציב מנכ"ל משרד הבריאות לנושא הקנאביס הרפואי יוצר, באופן בלתי נמנע, פקקי תנועה ממושכים המעכבים את תחילת הטיפול ובמקרים לא מעטים אף פוגעים ברצף הטיפולי, שכן שלא כמו קובי פרידמן, חולים רבים בוחרים שלא לעבור על החוק.

האם באמת "אין תקציב" למזכירות ולטלפניות נוספות, או שמישהו החליט לפעול בכל דרך ליאוש החולים ולהורדת מספר הפניות והבקשות לקנאביס?

מאז הלחץ הציבורי הגדול שהופעל על שרת הבריאות והביא להוספת מחלות הפרקינסון והטורט לרשימת ההתוויות – לא נוספה אף לא התוויה אחת, חרף הבטחות ראשי משרד הבריאות והשרה עצמה.

ראשי מרפאות הכאב בבתי החולים, כנראה מתוך רצון לשמור על מערכת יחסים טובה הן עם מנכ"ל משרד הבריאות והן עם חברות ויבואניות התרופות, הורו לרופאים להפסיק להמליץ על קנאביס רפואי.

כך נותרנו כיום עם רופאים ספורים בלבד אשר עדיין זוכרים את שבועת הרופאים ונותרו נאמנים למצפונם. מספר הרופאים המוכנים להמליץ על קנאביס רפואי למטופליהם הינו נמוך באופן משמעותי ממספר הרופאים שנהגו להמליץ על קנאביס בשנת 2010. למען הסר ספק, הירידה במספר הרופאים לא נובעת ממחקרים חדשים שהצביעו על נזקים כתוצאה משימוש בקנאביס או מכל סיבה רפואית אחרת

עוד בשנת 2010 החליט פרופ' גמזו לסגור את הברז. לזכותו יאמר שהוא מוכיח עצמו כמי שמתמיד במשימה, על אפה – או יותר נכון, מתחת לאפה, של שרת הבריאות יעל גרמן:

לאחר שכמעט ולא נותרו מרפאות כאב שמוכנות להמליץ על קנאביס רפואי, מתפנה המנכ"ל לטפל בקומץ הרופאים הסוררים הרואים לנגד עינייהם קודם כל את טובתו של החולה, כפי שמדווח "מעריב" ב– 19.2.2014:

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/555/114.html

עוד בכתבה:

"המנכ"ל גמזו הוא הגורם במשרד הבריאות אליו מגיעות העצות מהאיגודים המקצועיים השונים בדבר השימוש בקנאביס. הוא זה שמורה ליחידת הקנאביס הרפואי של המשרד למי לאשר קנאביס ולמי לא. גמזו מבקש כי הרופאות יתיישרו עם מדיניות משרד הבריאות פיקוח ובקרה נוקשים יותר על מתן הבקשות לקבלת רישיון."

וכך, דווקא תחת כהונתה של שרת הבריאות הכביכול מתקדמת, נאורה וליברלית, מצליח פרופ' גמזו להקשות על החולים הזקוקים לקנאביס כתרופה עוד יותר מאשר עשה כשהיה כפוף לסגן שר הבריאות החרדי ליצמן.

אין לי ספק שללא לחץ ציבורי ותקשורתי, ראשי משרד הבריאות ימשיכו להנחית גזירות חדשות על החולים הזקוקים לקנאביס רפואי. היעדים העיקריים שלהם יהיו שלילת רישיון הנהיגה, (כצעד מרתיע) הורדת המינון החודשי וקביעת מינון מרבי שלא יעלה על 30 גרם (כך שהמינון המרבי בישראל יהיה לא יותר ממחצית המינון הממוצע בקנדה).

אולי דבריו האחרונים של ברק אובמה, נשיא ארה"ב, אשר ברך על הלגליזציה בקולורדו, יצליחו לשכנע את פרופ' גמזו לשנות את דעתו ומדיניותו ולהבין את הפוטנציאל הרב של הקנאביס, הן מבחינה רפואית והן מבחינה כלכלית (יצוא של קנאביס רפואי Grown in the Holy Land ).

בינתיים, מאחר ונראה כי שרת הבריאות חייה ביקומים מקבילים לשלנו, יש לפעול לתיקון פקודת הסמים כדי למזער את הנזק שגורמים פקידי משרד הבריאות לציבור החולים.

להלן הצעה:

"חולה שיש בידו המלצה מרופא לשימוש בקנאביס רפואי לא יחולו עליו סעיפים 6 ו– 7 לפקודת הסמים".

אין זה הגיוני שמצד אחד חולה יהיה מצויד בהמלצת רופא לטיפול בקנאביס רפואי ומצד שני, עקב חוסר היכולת ו/או הרצון של משרד הבריאות לספק לו את התרופה, אותו חולה יאלץ להפוך לעבריין ואף עשוי להירדף על ידי המשטרה אם ינסה להשיג את התרופה בדרכים אחרות

בינתיים, התכנית הנוכחית של משרד הבריאות היא להעביר את האחריות על רכישת הקנאביס הרפואי והפצתו לידי חברת "שראל". ע"פ התכנית, חברת "שראל" תרכוש את הקנאביס הרפואי מהמגדלים ותמיין אותו ל– 3 עד 4 סוגים:

  1. קנאביס עם THC חזק ו– CBD יחסית נמוך,

  2. קנאביס עם THC בינוני ו– CBD יחסית נמוך,

  3. קנאביס עם רמה כמעט זהה של THC ו– CBD (6-8%)

הדבר דומה למסעדה שבה יש 3 מנות בלבד: מנה חריפה, מנה חמוצה ומנה מתוקה. לסועד אין אפשרות לדעת למפרע אם יקבל עוף או בשר, סלט פירות או מרק ירקות. יתר על כן, אין לסועד שום בטחון בכך שבפעם הבאה שיזמין את אותה המנה הוא אכן יקבל את אותו הדבר

ברור שבמצב זה לא תהיה למגדלים שום מוטיבציה לפתח זנים חדשים וייחודיים. ברור שכל נושא מחקר ופיתוח הגנטיקה (שם נמצא הכסף הגדול) ירד למעשה לטמיון!

גורמים במשרד הבריאות המצדדים ברעיון ערבוב הזנים וחלוקתם מחדש לפי רמות ה– THC וה– CBD נושאים עיניהם להולנד, שם ישנם 4 סוגים בלבד של קנאביס רפואי, במחיר של 8 אירו (כולל 6% מע"מ) לגרם.

אותם גורמים מתעלמים מכך שבהולנד ניתן לרכוש קנאביס במגוון רחב של זנים, איכויות ומחירים במאות חנויות, מבלי לחשוש מהמשטרה, מבלי להיחשב לעבריינים וללא צורך באישור רפואי.

מה הפלא שבהולנד ישנם כ– 500 מטופלים בלבד עם רישיון לקנאביס רפואי?

גם אצלנו בישראל, אפשר וצריך לעשות זאת אחרת. אפשר להפוך את היחידה לקנאביס רפואי ליחידה רווחית אשר לא רק שלא תכביד על תקציב משרד הבריאות אלה אף תמנף אותו כלפי מעלה, כפי שיוסבר להלן ("מודל מרכז החלוקה האיזורי").

המצב היום:

לאחר שחולה עבר את המסע בהצלחה וקיבל סוף סוף את הרישיון, הוא רשאי לרכוש את התרופה ממגדל / ספק אחד בלבד, זה ששמו מתנוסס על גבי הרישיון שבידיו.

הקריטריונים אשר על פיהם מחליט משרד הבריאות מי יהיה הספק של כל חולה וחולה נותרו עלומים בעיני. עבור הספקים, כל מטופל 'שווה' הכנסה של 370 שקלים לחודש, או 4,440 שקלים בשנה. לצורך ההמחשה, הרי שבהחישוב שנתי כל 250 מטופלים שווים מיליון שקלים, ואיש איננו יודע על פי איזה קריטריונים מחליטים פקידי משרד הבריאות מי יהיה הספק של כל חולה

חולה המבקש להחליף ספק יכול לעשות זאת, אולם אין לו אפשרות לדעת למפרע (מבלי לעבור על החוק ולהפר את תנאי הרישיון הרפואי שלו) מה טיבה ואיכותה של התרופה המסופקת על ידי ספקים אחרים.

במידה והחולה עבר ספק והתחרט, פקידי משרד הבריאות עשויים לעכב את המעבר חזרה בטענה שיש להמתין לפחות 3 חודשים בין כל החלפת ספק.

ע"פ החלטת הממשלה:

חברת שראל תרכוש את הקנאביס הרפואי מהמגדלים ותחלק אותו ל-3 עד 4 סוגים, אותם היא תארוז ותשווק לבתי המרקחת המורשים למכור את התרופה.

ע"פ "מודל מרכז החלוקה האיזורי":

במקום לרכוש את התרופה בבתי המרקחת, שם יציעו למטופלים 3 או 4 סוגים בלבד (מבלי לפרט איזה זנים בכל סוג) ובמחיר שיכלול הן את עמלה של שראל והן את הרווח של בית המרקחת, ה"יחידה לקנאביס רפואי" תקים מרכזי חלוקה איזוריים בהם יוכלו המטופלים לרכוש את התרופה באופן הבא:

חולה שמחזיק ברישיון לקנאביס רפואי יופנה למרכז האיזורי הקרוב למקום מגוריו, שם יוכל לבחור את התרופה המתאימה לו ביותר מתוך מגוון הזנים של כל הספקים המורשים. בצורה זו יוכל החולה להתנסות ולמצוא את הזן היעיל ביותר עבורו.

המרכזים האזוריים של ה"יחידה לקנאביס רפואי" ירכשו את התרופה מהמגדלים המורשים במחיר של 5 ש"ח לגרם כולל מע"מ, וימכרו אותו לבעלי הרישיון במחיר של 7 ש"ח לגרם כולל מע"מ.

הרווחים יאפשרו לממן את שכירות המקום ואת תשלום המשכורות לעובדים. מרכזי החלוקה יעסיקו אנשי מקצוע כגון עובדים סוציאלים ופסיכולוגים כדי לתת למטופלים את מירב הכלים שיסייעו להם לשוב לפעילות אופטימלית הן מבחינה משפחתית והן מבחינה תעסוקתית וחברתית.

מרכזי החלוקה יאספו מידע באמצעות שאלוני מעקב שיחולקו למטופלים. מידע זה יאפשר לייעל את השרות ולהבין טוב יותר כיצד זני הקנאביס פועלים ומשפיעים על מצבים רפואיים שונים. הודות לניסיון המעשי שירכשו, ידעו מרכזי החלוקה להמליץ לכל מטופל חדש על הזן המתאים לו ביותר.

בניגוד להחלטת הממשלה, אשר לא יוצרת כל תמריץ בקרב המגדלים להתייעל ולשפר את המוצר, הרי שכאן תיווצר תחרות חופשית ובריאה בין המגדלים, תחרות שתדרבן את המגדלים להמשיך להשתפר ולפתח זנים חדשים.

צורת מכירה דומה מתנהלת משנת 2010 ע"י חברת "תיקון עולם", המגדלת קנאביס רפואי עבור משרד הבריאות. ברשות החברה חנות לחלוקת קנאביס רפואי ומוצריו בלב ליבה של תל אביב. בניגוד לתחזיות ולנבואות הזעם, החנות לא הפכה למקום מפגש של נרקומנים, אין זכר למחטים זרוקות על הרצפה ואין ריח של שתן באוויר. מטופלים שיוצאים מהחנות עם התרופה מעולם לא נשדדו ואשר לעולם התחתון, נראה כי הוא מתעניין יותר ב"כוכב נולד" מאשר בקנאביס הרפואי. ועדיין, מסיבות לא ברורות, משרד הבריאות מסרב עד כה לאשר לספקים נוספים לפתוח חנות כמו זו של "תיקון עולם".

באשר לרופאים ולרשימת ההתוויות

לא די בכך שעל האיגוד המקצועי של הרופאים הרלוונטיים (איגוד רופאי העיניים למחלת הגלאוקומה, איגוד הרופאים הפסיכיאטרים למאובחנים כסובלים מפוסט טראומה וכו') להמליץ על הטיפול בקנאביס רפואי, אלא שעל פי החלטת הממשלה, למנכ"ל משרד הבריאות יש את הסמכות לאשר את ההמלצה או לדחות אותה.

אני מרשה לעצמי להמר ולקבוע שאם אכן כך יתנהלו הדברים – הרי שהסיכויים להוספת מחלה כלשהי לרשימת ההתוויות הינם קלושים למדי. איגודי הרופאים המקצועיים נהנים מהטבות מחברות התרופות, אז מדוע שימליצו על גדיעת הענף עליו הם יושבים להם בנוחות?

גם אם ימצא איגוד שימליץ על הוספת מחלה לרשימת ההתוויות, הרי שמאחר והיה מי שדאג לציין בהחלטת הממשלה כי למנכ"ל משרד הבריאות תהיה הסמכות לאשר או לדחות את ההמלצה. ההחלטה הסופית תהיה, עד כמה לא מפתיעבידיו של פרופ' רוני גמזו.

יבוא או רחמנא לצלן יצוא של קנאביס?

ע"פ החלטת הממשלה, "הממשלה תמשיך לתת עדיפות לחלופת הייבוא של קנביס רפואי לצרכים רפואיים ותבחן אפשרויות לייבוא גם בעתיד וככל שימצא מקור שכזה, בכוונת המדינה לייבא הצמח ו/או תפרחותיו על ידי הסוכנות הממשלתית".

אינני יכול לחשוב על חלמאות גדולה מזו: במקום לחשוב על יבוא, מדוע שלא נחשוב עליצוא? יש בישראל את הידע לגדל ואת האקלים המתאים אני מאמין שאין צרכן קנאביס בעולם שלא ירצה להתנסות בקנאביס רפואי שגדל בארץ הקודש: Medical Cannabis grown in the Holy Land.

נוכל להציע זני קנאביס שגודלו באיזור הכנרת, זנים אחרים שספגו אוויר הרים צלול כיין וזנים מיוחדים – מהמדבר ומהערבה. נוכח המחירים של הקנאביס הרפואי בעולם, אין לי ספק שהתוצרת המקומית תוכל להכניס למדינה סכומים נאים של מטבע זר!