כיצד עוד באה המדיניות ה"שמרנית" לידי ביטוי?

פרק : 16

משרד הבריאות דורש כי על ההמלצה לשימוש בקנאביס רפואי יחתום רופא מומחה בתחומו – מומחה לכאב, מומחה לנוירולוגיה, וכו'.

הגיוני היה להאמין כי לאחר שהרופא המומחה יבדוק את החולה וימצא לנכון לרשום לו את ההמלצה, הרי שהיא תאושר על ידי משרד הבריאות תוך פרק זמן סביר. אחרי הכל, יש להניח שהרופא המומחה מודע היטב להשלכות הטיפול בכדורים האופיאטים ולהשלכות הטיפול בקנאביס וכי הוא שקל היטב את כל ההיבטים, הרפואיים והאחרים, בטרם החליט כי הקנאביס הרפואי הוא הטיפול המתאים ביותר לאותו חולה.

ואכן, כך נהג משרד הבריאות עד שנת 2009. בראיון לתכנית הבוקר של ערוץ 2, בדצמבר 2008, אמר ד"ר ברוך:

"התהליך שבנאדם שסובל מאחת המחלות שרשאים בגינם לקבל טיפול במריחואנה, הרופא המומחה בתחום צריך להמליץ על הטיפול. כמו שחולה סרטן לא מחליט איזה טיפול תרופתי נגד גידולים הוא לוקח – גם כאן, ההחלטה למריחואנה זו החלטה של הרופא המומחה בתחום. מהרגע שהרופא מחליט – הוא שולח לנו את ההמלצה ולרוב תוך 48-72 שעות הבנאדם מקבל את האישור".


 

ואולם, זמן קצר לאחר כניסתו של פרופ' גמזו ללשכת המנכ"ל, פסק נוהל האישור שהתבסס על  המלצת הרופא. ד"ר ברוך החל לדחות יותר ויותר את המלצות הרופאים בנימוקים שונים מבלי שהוא בודק, רואה או משוחח עם החולה.

כיום, 'נוהל דחיית המלצת הרופא המומחה' מאומץ בנדיבות גם על ידי ד"ר מלכה לזר (מנהלת חדר המיון בבית החולים אברבנאל) וד"ר מוטי משיח (סגן מנהל בבית החולים אברבנאל) אשר יחד עם ד"ר ברוך (מנהל בית החולים אברבנאל), הינם הרופאים היחידים הרשאים לאשר את הטיפול בקנאביס רפואי לחולי קרוהן, פרקינסון, טורט, כאב ולכל יתר החולים הלא אונקולוגים (בינואר 2014 אמורים היו להתווסף רופאים מאשרים נוספים).

הנה למשל המקרה של חולה בן 48 שקיבל המלצה לטיפול בקנאביס רפואי ממרפאת הכאב של בית החולים איכילוב בת"א, עקב שברים מרובים בעמוד השדרה. לאחר שהטיפול התרופתי, אשר כלל בין היתר טרמקדס, ליריקה, פרקוסט ואוקסיקונטין – לא הצליח להקל על כאביו המליצה הרופאה על טיפול בקנאביס. לטופס הבקשה  צרפה סיכום מפורט של מצבו הרפואי.

להלן תשובת משרד הבריאות:

 

"לאחר עיון ברישום רפואי איני רואה אינדיקציה לטיפול בקנאביס במקרה זה", כותבת ד"ר מלכה לזר ודוחה את המלצת הרופא המומחה  (מבלי לפגוש את החולה).

מקרה נוסף (הפרטים המלאים שמורים אצלי): החולה סובל – על פי הרופא המומחה ממרפאת הכאב של ביה"ח איכילוב בת"א – גם מכאבי גב וגם מכאב ראש מצררי – cluster headaches.

לכאורה, סיבה מספקת כדי למהר ולאשר את הבקשה, אבל לא כך חושבת ד"ר מלכה לזר:

במקרה הבא מדובר בחולה קרוהן בן 22:

הפעם זהו ד"ר יהודה ברוך שמשיב לרופא, ב-22/10/2013 (סימוכין 13401):

"אודה לפירוט מיצוי הטיפול התרופתי וכן פירוט תורשה פסיכיאטרית במיוחד לאור גילו הצעיר."

פירוט תורשה פסיכיאטרית? נוהל 106 של משרד הבריאות דורש מחולי טורט לצרף המלצה של פסיכיאטר, אולם לגבי חולי קרוהן הנוהל קובע חד משמעית, ללא הגבלת גיל וללא תנאים אחרים:

"בתחום גסטרואנטרולוגיה: למטופלים הסובלים ממחלת קרוהן,  אשר אינם מגיבים לטיפול המקובל בצורה מספקת".

לכן, דאגתו של ד"ר ברוך לא רק שאיננה במקום אלא שהיא אף מעכבת את תחילת הטיפול הרפואי לו זקוק החולה!

להערכתי, החולה יקבל בסופו של דבר את הרישיון, אבל זה יקח זמן. נהוג לומר שזמן זה כסף, במקרה זה – זמן זה כאבים, זמן זה כדורים כימיים, זמן זה פגיעה מיותרת בבריאותו של החולה. בנוסף, הטיפול הרפואי שהומלץ לו על ידי הרופא המומחה ידחה עד שהמסמכים המבוקשים ישלחו למשרד הבריאות ועד שמשרד הבריאות יתייחס אליהם. אני מניח שיהיה על החולה הצעיר לסבול לפחות חודש נוסף. במקרה שלו מדובר על לילות ללא שינה, על חוסר יכולת לתפקד עקב ריצה בלתי פוסקת לשירותים, על התקפי כאבים הלקוחים הישר מהגיהינום ועל כל הנלווה למחלת קרוהן פעילה.

מקרה נוסף (ברשותי עשרות מקרים נוספים, חלקם הועברו לידיעת חברי הכנסת פייגלין וזנדברג):

 

ד"ר שוליק סבטלנה, רופאת כאב מבית החולים סורוקה בב"ש, תיארה את מצבו בצורה ברורה למדי:

"הנ"ל בן 39, כאבים חזקים ברגל שמאל רוב הזמן לאחר תאונת עבודה עם שבר בברך שמאל, עבר ניתוח, לאחר שימוש ממושך של פרקוסט… יש (גם) המלצה של פסיכיאטר."

על התשובה הבאה חתום ד"ר מוטי משיח:

אם החולה יתעקש וילחם, אין לי ספק שבסופו של דבר הוא יזכה לקבל את התרופה. אבל הוא יאלץ לקבוע תור נוסף למרפאת הכאב (משך ההמתנה לתור במרפאת הכאב של בית החולים סורוקה נע בין 8 חודשים לשנה) ולבקש מהרופאה לכתוב שוב למשרד הבריאות. עד אז, "הודות" לד"ר מוטי משיח ולמדיניות של ראשי משרד הבריאות, החולה יאלץ להמשיך ליטול את משככי הכאבים הכימיים אשר אין חילוקי דעות לגבי הנזק הפוטנציאלי שלהם.

נכון להיום, חולים רבים מתייאשים במהלך הדרך ובכך, הם למעשה מוותרים על הסיכוי לחיות עם הרבה פחות כאבים ועם הרבה פחות תרופות.

אותם אלפי חולים הם "קורבנות המדיניות של משרד הבריאות".

על מנת שלא ניתן יהיה לטעון כי הבאתי דוגמאות ישנות מלפני שנים, הקפדתי להציג מגוון קטן ביותר מתוך מקרים רבים ועכשוויים של דחיית המלצות הרופאים המומחים מסיבות שונות.

דחיות אלה מהוות ראייה, בעיני לפחות, לכך שפקידי המשרד מתעלמים מהצהרותיה של השרה הממונה עליהם בדבר ה"מדיניות המקלה", "ללכת לקראת החולה" וכו' וכי בפועל, המדיניות השמרנית שהתווה פרופסור גמזו בשנת 2010 עודנה נמשכת.

Thanks!

"המסע לשחרור הקנאביס"
תוכן עניינים:


הקדמה


פרק 1 - הקנאביס הרפואי מגיע לטלויזיה בפעם הראשונה.


פרק 2 - תחילת הפעילות מחוץ לעלה ירוק.


פרק 3 - מהו קנאביס רפואי?


פרק 4 - השפעת הקנאביס על יכולת הנהיגה


פרק 5 - קנאביס ומחלות נפש


פרק 6 - קנאביס וכאבים כרוניים


פרק 7 - קנאביס ופוסט טראומה


פרק 8 - אבל יש מחקרים לכאן ולכאן…


פרק 9 - קנאביס רפואי – מי מתנגד?


פרק 10 - האם קנאביס יכול לעזור למצבך הרפואי/נפשי ולא ידעת?


פרק 11 - ישראל – תמונת מצב


פרק 12 - כמה מטופלים בעלי רישיון ישנם כיום (דצמבר 2013)?


פרק 13 - ממה חושש משרד הבריאות?


פרק 14 - מי זכאי לקבל כיום את התרופה?


פרק 15 - משרד ה"בריאות" או "מרשם לאסון"?


פרק 16 - כיצד עוד באה המדיניות ה"שמרנית" לידי ביטוי?


פרק 17 - מי בכל זאת מצליח/ה לקבל את האישור?


פרק 18 - הדרכת חולים חדשים – מחדל נוסף


פרק 19 - משרד הבריאות: "חלם שולטת"


פרק 20 - איזה מין רופאים…