ד"ר וולצר יוסף, רופא כאב מקופת חולים לאומית מבהיר מראש למטופליו כי הוא רופא סלקטיבי – קנאביס איננו התרופה החביבה עליו. זריקות (עבורן יש לקבוע תור כפול ולבוא עם מלווה) לעומת זאת, הוא יתקע בשמחה…

ד"ר וורצל איננו לבד: 

"בית החולים איכילוב לא יקבל בקשות לקנביס רפואי"

אנו קוראים ב"ישראל היום", יולי 2013:

לאחר שהיו חולים שאיבדו את סבלנותם (מעניין מדוע) והגיבו באלימות, בחרה הנהלת בית החולים להעניש ציבור רחב של חולים חפים מפשע ולמנוע מהם, שלא מסיבות רפואיות, טיפול בקנאביס רפואי.

לו הייתה הנהלת בית החולים נתקלת באלימות מצידם של מטופלים חרדים, רוסים, אתיופים או אחרים – האם גם אז הייתה מודיעה כי היא מסרבת לטפל בציבור השלם של אותה אוכלוסיה?

ואם כן, האם זה היה עובר באותו שקט תקשורתי כמו שעברה ההחלטה הנוכחית?

גם בבית החולים בלינסון לא ממליצים על קנאביס, כפי שכותבים לי 2 מטופלים (השמות המלאים שמור אצלי):

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ואשר לבית החולים "אסף הרופא", ב 12/9/2013 מדווחת עמית תומר בגלי צה"ל:

"חולים לא מקבלים קנאביס רפואי ב"אסף הרופא", חרף זכאותם.

בהקלטות שנחשפו לראשונה בגלי צה"ל, ממליץ רופא על תרופה נגד כאבים כרוניים, כשרק כמה דקות קודם לכן תועמלנית של חברה המשווקת את התרופה ניסתה לשכנע את אותו רופא לתת לחולים.

מבית החולים אסף הרופא נמסר שהנושא יבדק."

"כאן לא נותנים קאנביס, זו הוראה מגבוה" – כך נענים חולים שסובלים מכאבי תופת במרפאת הכאב באסף הרופא. אחרי בירור של גלי צה"ל, הובהר שרק חולי סרטן מקבלים טיפול באמצעות הקנאביס – למרות שישנן התוויות ברורות של משרד הבריאות למי מגיע ולמי לא.

הקלטות שהגיעו לידי גלי צה"ל מוכיחות תמונה שמצטיירת גם בבתי חולים נוספים: רופאים מקבלים הוראות ממנהליהם להקשיח משמעותית את התנאים להמלצה על הקנאביס הרפואי וכמעט ולא מחדשים המלצות".

להאזנה לתכנית: http://glz.co.il/1064-26272-HE/Galatz.aspx

ומה לגבי בית החולים ע"ש שיבא (תל השומר)?

  

ד"ר רות גור, נוירוכירורגית המשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב ב"שיבא" כותבת באתר "כמוני" מאמר ארוך ומנומק על סכנות הקנאביס הרפואי.  

להלן עיקרי המאמר, עם הערותיי הבלתי נמנעות בגופו:

http://www.camoni.co.il/index.php?idr=400&p=208497

קנביס רפואי (מריחואנה רפואית) הוכנס בשנים האחרונות לטיפול רפואי בארץ, בין השאר בהתוויה של כאב. הכנסת החומר לשימוש רפואי לוותה ב"סרטי תדמית" ו"כתבות תחקיר", מהן יצא הרושם המוטעה לחלק מהאנשים שמדובר ב"משהו טבעי", "חסר תופעות לוואי" ו"בריא", שהינו הפתרון המיטבי לכל תחלואי האדם. כתוצאה, היחס שחלק מהציבור מגלה לטיפול דומה ליחס לטיפול בפרחי באך או בהומיאופתיה. אולם לא כך הדבר: הקנביס מכיל קבוצת חומרים פעילים במינונים וריכוזים גבוהים והוא ממש אינו טיפול משלים. יש דברים שכדאי לדעת על הצד השלילי של מריחואנה.

קנביס – מה יש בו?

הקנביס הוא צמח וככזה יש לו מחזור צמיחה ופריחה וכמו כל צמח אחר הוא מושפע מאיכות הקרקע, ההשקיה, טמפרטורות ותאורה. החומרים הפעילים בהם הרפואה נעזרת הינם בעיקר THC ו-CBD. את החומרים ניתן להפיק באופן מלאכותי, אולם בייצור התעשייתי החומר משנה מעט את פעילותו ויעילותו, ולכן עדיין משתמשים בארץ בקנביס הצמחי.

הערה:   לא מדויק: הסיבה לכך שעדיין משתמשים בקנאביס צמחי, לא רק בארץ אלא בעולם כולו, היא משום שעד היום כל הניסיונות של חברות התרופות לייצר גלולת קנאביס (כגון מרינול), או ספריי קנאביס (כגון סטיבקס), נמצאו יקרים הרבה יותר ויעילים הרבה פחות מאשר הצמח בצורתו הטבעית. מסתבר שבורא עולם מכיר את העבודה טוב יותר מכל חברות התרופות…

בצמח הקנביס אותרו כ- 60 חומרים פעילים רפואית שהשפעתם ויחסי הגומלין ביניהם עדיין לא נהירים עד תום לרפואה, בהם למשל דלתא 8 ודלתא 9, טטרה-הידרו-קנבינולים שמהווים חומר מכווץ כלי דם ועוד.

הערה:   הוכח שקנאביס עוזר לחולי גלאוקומה דווקא משום שהוא מרחיב כלי דם, ולא מכווץ אותם. 

על ההשפעות של החומר.

לקנביס תכונות טבעיות רבות בהן: שינויים בהתנהגות, שינויים בזיכרון (בעיקר פגיעה בזיכרון לטווח קצר על-ידי פגיעה בתאי האסטרוציטים באזור היפוקמפוס במוח ופירוק של הקשרים בין תאי העצב באזור האחראי על זיכרון), בתפישת הרגשת כאב (באונה המצחית של המוח על-ידי השפעה ישירה על הנוירונים), ברמת התנועתיות ורמת הניידות. יש לו גם השפעה על התיאבון. בנוסף, הוא מוריד את פעילות המערכת החיסונית וכך מקל על מחלות דלקתיות של מערכת העיכול.

ישנן כמובן תכונות חיוביות נוספות, אולם הללו מוכרות היטב ומוזכרות רבות במקומות אחרים ולכן לא אדון בהן במאמר זה. המאמר יעסוק בהשפעות השליליות של הקנביס – תחום שעד כה הוזנח לחלוטין בכל הפרסומים במדיה, ולדעתי ישנה חשיבות עליונה בידיעתו, שכן הקנביס, למרות שימושיו הרפואיים, מנופק לחולים ללא כל עלון לצרכן. לכל תרופה יש תופעות לוואי וסיכונים וגם הקנביס אינו יוצא דופן מבחינה זו. 

שינויים במינונים

אחת הבעיות עם השימוש בקנביס, היא שינויים תכופים בהשפעת החומר, הנובעים משינויים אקלימיים או עונתיים. הקנביס אינו נמצא בפריחה מתמדת וכאשר אינו פורח משתנה הרכב החומרים בעליו ואין בו פרחים בהם מרוכזים עיקר החומרים הפעילים.

אי לכך חולים רבים מדווחים כי יש חודשים בהם הקנביס עוזר להם מאוד ויש חודשים שלא. חולה שהסתגל למינון מסוים עלול למצוא את עצמו כאוב פתאום, או שיתחיל פתאום לסבול מתופעות גמילה, בעוד שבחודשים אחרים הוא עלול לסבול מתופעות לוואי קשות ומרובות ומתופעות של מינון יתר – כל זאת בלי לשנות כלל את הרגלי הצריכה שלו או את המינון. לא תהיה שום אזהרה על התכשיר המתריעה על שינוי זה.

הערה:   אכן יתכן מצב ויהיו שינויים באיכות התרופה:

כפי שאי אפשר למצוא 2 תפוחים זהים לחלוטין על אותו עץ, כך אי אפשר למצוא 2 פרחים זהים על אותו שתיל…

אם ישנם מצבים בהם "חולה שהסתגל למינון מסוים עלול למצוא עצמו כאוב פתאום", הרי זה באשמתו של משרד הבריאות המונע מחולים רבים את המינון החודשי אשר הומלץ עבורם על ידי הרופא המומחה ומאלץ את החולים להיות ללא תרופה הרבה לפני סוף החודש.           

אשר ל"תופעות גמילה", או ל"תופעות לוואי קשות ומרובות ותופעות של מינון יתר", מעניין שמתוך כ- 14,000 חולים בעלי רישיון, לא דווח על מקרים של תופעות גמילה (כי לא מתמכרים), או על אותן תופעות של מינון יתר עליהם מספרת לנו ד"ר גור. האם אנו מדברים על אותו יקום, על אותה מציאות?

לא לכל אחד

הקנביס לא עוזר לכולם. יתרה מכך, יש אנשים שמתארים התגברות הכאבים מהם סבלו עד רמה בלתי נסבלת. באותם אנשים נמצא כי השפעת החומר לרעה עלולה להמשך עד כדי שבועיים ולעיתים הדבר מביא לאשפוז. 

הערה:  במהלך 20 השנים בהן אני מתעסק ומקדם את הקנאביס הרפואי נתקלתי במקרים בודדים בלבד בהם המטופל, לאחר שהודרך כהלכה, דיווח כי הקנאביס לא עזר לו. לא ניתקלתי ולו במקרה אחד שבו הקנאביס הגביר את הכאבים.

זה ממכר

הקנביס גורם להתמכרות נפשית וגופנית. מההתמכרות הגופנית ניתן לגמול כפי שגומלים מתרופות ממשפחת האופיואידים –ירידה הדרגתית במינון עד סיום השימוש. מהתמכרות נפשית קשה לגמול אם בכלל הדבר אפשרי, וכאשר מסיבה כזו או אחרת האספקה נפסקת החולה עלול למצוא את עצמו עם תופעות גמילה.

המחקרים מראים שצרכני קנביס עסוקים בהשגת החומר, מדגימים צריכה כפייתית, וגמילות ממנו מסתיימות לרוב בחזרה לצריכה.

תופעות גמילה מקנביס כוללות: חוסר שקט, השתוקקות לחומר, סיוטי לילה, הזעות, סחרחורות, רעידות, כאבי ראש, עליות חדות בלחצי דם והפרעות בזיכרון. עלולה גם להתפתח דה-פרסונליזציה קשה (הפרעה פסיכיאטרית) עד כדי אובדנות.

הערה:  זה לא ממכר.

אפילו ד"ר יהודה ברוך מודה:

"לא הוכח מדעית שיש תלות במריחואנה"

ואם אין תלות, איך יכולה להווצר התמכרות??? מאחר ואין התמכרות למריחואנה, תופעות הלוואי המתוארות על ידי ד"ר גור קיימות אך ורק במחקרים המפורסמים על ידי הרשות למלחמה בסמים אך לא בשום מציאות אמיתית שמחוצה לה. 

מאידך, בעליה קבועה במינונים עקב תופעת ההתמכרות – ניתן להגיע גם עד מינון יתר בו תתכן ירידה בחום הגוף ובתנועתיות, במקרים נדירים עד כדי שיתוקים.

הערה:  לא ידוע ולו על מקרה אחד של שיתוק שנגרם עקב שימוש במריחואנה.

נזקים לריאות

עישון הקנביס נמצא מזיק לריאות יותר מעישון טבק רגיל. לאדם מעשן זה מכפיל את נזקי העישון, ולאדם לא מעשן זה גורם לנזק כאילו הוא מעשן כבד. השימוש מעלה את הסיכון לדלקות גרון, דלקות סמפונות, דלקות וזיהומי מערכת הנשימה העליונה, התפתחות כרונית של אסתמה ואמפיזמה וסרטן ריאות.

הערה:  ממש, אבל ממש ממש לא נכון. מחקרים הראו כי קנאביס יעיל לחולי אסטמה (הוא מרחיב את הסימפונות) ומפחית את הסיכון לחלות בסרטן ריאות.

הפרעות נפשיות

אחד הסיבוכים של שימוש בקנביס הוא דיכאון מג'ורי (קליני וקשה) עד כדי אובדנות. נמצא כי קנביס מאיץ את התפתחות ההפרעה וגורם להקדמתה בכמעט עשור. כלומר, אדם שנדון להיות דכאוני אולם ייקח לו עוד כעשר שנים לפתח דיכאון, יפתחו מייד עם השימוש בקנביס.

סיבוך נוסף שתועד הוא פסיכוזות. קנביס מגדיל את הסיכון לפתח פסיכוזות, כאשר בגיל צעיר הסיכון גבוה יותר. בנוסף תוארו הזיות שמיעה וראיה, פרנויה ואשליות.

על כל אלו יש להוסיף מקרים של התפרצות סכיזופרניה עקב השימוש. קנביס מאיץ את התפתחות המחלה וגורם להקדמתה בכשנה וחצי. קנביס מגדיל את הסיכון לפתח סכיזופרניה או הפרעה סכיזואפקטיבית קבועה פי 2 ביחס לאוכלוסיה. תוארו גם תופעות של דה-פרסונליזציה

בנוסף מינון גבוה עלול לגרום לבלבול, שכחה, אי שקט, התקפי פאניקה וחרדות והפרעה בתפישת המציאות.

הערה:   לו הייתי חולה תמים שמאמין לכל מילה שיוצאת מפי הרופאים, בעיקר מפי מנהלי מחלקות, ד"ר גור כבר הייתה משכנעת אותי שעדיף להגדיל את המינון של כדורי הליריקה מאשר לנסות קנאביס רפואי: התמכרות, נזקים לריאות, סכיזופרניה, התפרצויות זעם, מי צריך את זה? אבל רגע, יש עוד:

פגיעה בתפקוד השכלי

קנביס גורם לפגיעה קוגניטיבית תלוית מינון הכוללת פגיעה בזיכרון, בקשב, בריכוז, בלמידה, ביכולות הארגון הקוגניטיביות וביכולת לבצע אינטגרציה של מידע מורכב – כל אלו תופעות לטווח ארוך ומחמירות ככל שהשימוש מתארך.

בשימוש לטווח ארוך נמצאו חדרי מוח מורחבים ביחס לגיל, דבר המעיד על אטרופיה מוחית (מוות מוקדם של תאי המוח). העלמות כזו של רקמת עצב הינה בלתי הפיכה כי תאי עצב אינם מתחלקים ולכן לתא שמת אין תחליף. התוצאה היא פגיעה קבועה בזיכרון, תופעות היפו-מאניות (אובדן שיפוט והתנהגות של קלות דעת) ותוקפנות. בנוסף, נצפתה ירידה בחומר האפור שמשמעותה ירידה בכמות תאי המוח עקב מוות מוקדם שלהם.

הערה:   "פגיעה בזיכרון, בקשב, בריכוז… כל אלו תופעות לטווח ארוך ומחמירות ככל שהשימוש מתארך".

קשה אם כן להאמין שאחרי 35 שנות שימוש אינטנסיבי, לרוב יומיומי, אני מצליח לכתוב ספר…

מיובש בפה עד הפרעות קצב לב

תופעות לוואי כלליות ונפוצות יחסית של שימש בקנביס הן אופוריה (תחושת זחיחות הדעת והפרעה בשיפוט), סחרחורות (עד כדי מעידות וחבלות), ירידה חדה בלחצי הדם ועילפון, יובש בפה, כאבי ראש, שיעול וצריבה בגרון, פרנויה קלה (תחושת רדיפה), נדודי שינה (אם כי יש המדווחים על שיפור באיכות השינה מעצם העלמות הכאב), הרגשת כבדות ותשישות והפרעות ראיה.

יש מספר תופעות לוואי שיש לצפות להן בצריכה ממושכת: תופעות נפשיות בהן חרדות, דיכאון, אפטיה והפרעה בתפישת המציאות, הפרעות בשינה, הפרעות במערכת העיכול, והפרעות במערכות אחרות בגוף. כל ההפרעות הללו יכולות להמשך שבועות וחודשים לאחר הפסקת הצריכה של התרופה.

הערה:   שוב, מקבץ הזוי שמטרתו ככל הנראה להפחיד ולהרתיע. קנאביס לא יוצר הפרעות שינה, הוא מטפל בהן. קנאביס לא יוצר הפרעות במערכת העיכול, אחרת לא היו מאשרים אותו כתרופה לחולי קרוהן. ואם יש משהו שגורם לדיכאון הרי שזה לקרוא את המאמר הזה, ולדעת שחתומה עליו רופאה בכירה המעידה על עצמה כמי ש"ממליצה על קנאביס רפואי".

קנביס רפואי הוכח כגורם ווסקופולטיות (מחלות דלקתיות של היצרות כלי דם) כולל מחלת ברז'ה (Buerger's disease) שנוצרת עקב פגיעה בכלי דם עורקיים ובורידים בגפיים – עד כדי איסכמיה (חוסר אספקת חמצן) ונמק של האיברים. כאשר המחלה נוצרת בעקבות עישון קנביס, לפי המקרים שתוארו בספרות, הפרוגנוזה לא טובה ובמחצית המקרים הדבר הסתיים בכריתת גפיים.

הערה:   "לפי המחקרים שתוארו בספרות, במחצית המקרים הדבר הסתיים בכריתת גפיים", ממשיכה ד"ר גור להפחיד. יש עוד:

הטיפול גם פוגע בפריון, עקב פגיעה בקליטת העובר בנשים ופגיעה באיכות הזרע בגברים. קיימת ירידה בגובה ובמשקל בצריכה בגיל צעיר. כמובן שהדבר מתבטא גם בצריכה בעת הריון בתינוק, עם ירידה בכמות החומר האפור במוח, דבר העלול לגרור פיגור שכלי.

הערה:   לגבי איכות הזרע, אולי כדאי לציין שלפני שנתיים וחצי, בהיותי כמעט בן 52 ולאחר 34 שנות צריכת קנאביס, נולדה דנה, בת הזקונים שלי. איכות הזרעונים לא נפגעה, אם כי אני מניח שיתכן והם הפכו להיות פחות תחרותיים בדרכם לביצית: "סע אח שלי, אתה נראה לי יותר מתאים", יאמר זרעון לחברו ויפנה לו באבירות את הדרך…

תופעות לוואי נוספות שתוארו בחולים שקיבלו קנביס הן התפרצות של טרשת נפוצה, הקאות עד כדי פגיעה באלקטרוליטים והופעת הפרעות קצב לב וזיהומים בדרכי השתן.

מרבית תופעות הלוואי הקשות הן נדירות. אך כמו הסיכונים הכרוכים בניתוחים, למרות שהסיכון הכללי הוא קטן מאוד, עדיין אפשר ליפול לצד הרע של הסטטיסטיקה. לכן אין לזלזל בסיכונים ולשקול אותם בכובד ראש מול היתרונות.

הערה:   "אין לזלזל בסיכונים ולשקול אותם בכובד ראש מול היתרונות". כדאי להזכיר לד"ר גור את המשפט הזה בכל פעם שהיא תחתום על מרשם נוסף לכדורים נרקוטים.

לגבי טרשת נפוצה – ד"ר גור מתבלבלת בין הגורם למחלה לבין התרופה למחלה. האם הגיוני שמשרד הבריאות יתן לחולי טרשת נפוצה תרופה ש… גורמת לטרשת נפוצה?

(נוהל 106 של משרד הבריאות קובע ש"מטופלים המאובחנים בטרשת נפוצה (Multiple Sclerosis) במצבים ספסטיים אשר לא הגיבו לטיפול המקובל" זכאים לקבל אישור לצריכת קנאביס רפואי).

סכנה על הכביש

תחת השימוש בקנביס נגרמת איטיות הולכה חשמלית במוח, דבר שגורם להאטה בתגובות. זה קריטי כשמדובר בנהיגה או עבודות מסוכנות שמחייבות מהירות תגובה. בקנדה מצאו שאחוז המעורבות בתאונות דרכים של אנשים שצרכו קנביס גבוה בהרבה ביחס לצפוי מחלקם באוכלוסייה.

הערה:   בישראל לא נרשם, למיטב ידיעתי, ולו מקרה אחד של תאונה קשה שבה היה מעורב מטופל בקנאביס. אני מרשה לעצמי להטיל ספק בנתון שמציינת ד"ר גור לגבי קנדה, שכן ישנם מחקרים רבים המוכיחים כי בניגוד לאלכוהול, קנאביס איננו מהווה "סכנה על הכביש".

כעת עדיין לא שוללים את רישיונם של מעשנים, אולם חולים מזומנים לוועדות להפסקת רישוי נהיגה, והתקנות מחייבות להמתין לפחות 6 שעות מהצריכה לפני נהיגה. גם אם האדם נהג בזהירות ולפי התקנות והיה חלילה מעורב כנהג בתאונת דרכים, אם יש עדיין חומר בדמו, הוא נחשב למי שנהג תחת סמים ויורשע במשפט. היות וזמן המצאות התרופה בדם משתנה מעונה לעונה מאדם לאדם ותלוי מינון, לא בטוח לנהוג כלל בתקופת השימוש ולכן ישנה ברירה – להפסיק לנהוג או להפסיק את השימוש בחומר.

הערה:   "כעת עדיין לא שוללים את רישיונם של מעשנים", אני מניח שד"ר גור רצתה להדגיש את ה'בינתיים'.

"יש ברירה", כותבת ד"ר גור בנימה אופטימית:

"להפסיק לנהוג או להפסיק את השימוש בחומר", היא מציעה.

אני מניח שבשלב זה רוב המטופלים של ד"ר גור מוותרים באנחת רווחה גדולה על הגשת הבקשה לקנאביס רפואי שהרי לפי ד"ר גור, הנזקים גדולים בעשרות מונים מן התועלת.

למען אלה שעדיין לא ויתרו מציגה ד"ר גור נימוקים נוספים:

סחטנים

קיימת תופעה בה אנשים מגלים את השימוש ומתחילה סחטנות כלפי החולה: החל מקרובים שמתחילים לכרכר סביבו בתקווה "לחגוג" על תרופותיו, וכלה במקרים של תקיפה שארעה במטרה לגנוב את התרופה ממניעים פליליים. חשוב להיות מודעים לכך.

בעיניים פקוחות

מטרת מאמר זה היא להביא לידיעת הציבור שאין מדובר ב"חומר טבעי" שאין כל סיכון או תופעות לוואי בלקיחתו והתוצאות מובטחות. נהפוך הוא – כמות החולים הנהנים מהשימוש בחומר כתרופה הינו פחות ממחצית מאילו שהדבר מוצע להם. כלומר שעל כל שני חולים להם אנו מציעים את הטיפול – רק אחד ייהנה ממנו והשני לא יחוש שום הקלה או שזו תהיה מעורבת בתופעות לוואי בלתי נסבלות שלא יאפשרו לו שימוש בחומר. קנביס מועיל לחלק מהמטופלים, אבל ישנם חולים בהם נגרם נזק ממשי עקב השימוש – בכך דומה הקנביס לכל תרופה שניתנת לטיפול בחולי כאב.

בתור רופאה שרושמת קנביס למטופלים, הנני תקווה כי מאמר זה ישמש כעלון לצרכן ויעזור לקבל החלטה מושכלת בהתאם למצבו של המטופל ולסיכונים האפשריים – האם מדובר במשהו שכדאי לנסות או לא.

המלצתי תמיד הייתה, ונותרה – לתת טיפול רק לחולים שעומדים בהתוויות, אשר לא נמצא להם מזור אחר יותר קל ופחות מסוכן, ורק תחת לווי של רופא מנוסה המכיר את הטיפול ועובד איתו ותחת השגחה צמודה ובמינון המינימלי האפשרי. זה נכון לכל טיפול או תרופה, והקנביס, למרות אמונות העם, אינו שונה כאן במאום.

 ד"ר רות גור, נוירוכירורגית, משמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא ומנהלת קהילת כאב באתר כמוני

גם ראשי הרשות למלחמה בסמים מודים כיום (למעט המנכ"ל הנוכחי יאיר גלר) כי קנאביס איננו ממכר, הטענות של ד"ר גור על "ההתמכרות הגופנית" ועל "תופעות הגמילה מקנאביס" אותן היא מפרטת, מעלים אצלי את החשש שמקור הידע היחידי שלה בנושא הוא אתר האינטרנט של הרשות למלחמה בסמים:

"אני מציע לדייק בעובדות", אמר יאיר גלר בדיון מיוחד שנערך ב 24/11/13 בתכנית הרדיו "סדר יום" עם קרן נויבך על לגליזציה של קנאביס בישראל:

"הנזק לנוער הוא נזק דרמטי. מחקרים רבים מראים בודאות פגיעה בגדילה, פגיעה באיי קיו, פגיעה בפיריון, פגיעות נפשיות. צעירים גורמים הרבה מאד תאונות דרכים בעקבות השימוש במריחואנה," הדגים לנו היו"ר למה הוא מתכוון בביטוי "לדייק בעובדות".

דף זה מוקדש בהוקרה לד"ר רות גור:

"מריחואנה מפחיתה סיכוי לסרטן ריאות"

http://www.sciencedaily.com/releases/2007/04/070417193338.htm

זמן מה קודם לכן, ב 31/10/13, התראיינה חה"כ תמר זנדברג (מרצ) בתכנית הבוקר של אורלי וגיא בערוץ 10.

השניים ביקשו ממנה להגיב לדבריו של יאיר גלר, אשר אמר:

"מצד אחד יש לנו את ההנאה ואת הכיף ואת הסטלה, ואל מול זה הרבה מאד נזקים. נזקים מוכחים, רפואיים, הן פיזים והן נפשיים. אנו יודעים היום להצביע בוודאות על פגיעה בגדילה, פגיעה באיי קיו, פגיעה בפיריון, ואנחנו יודעים על תאונות דרכים קשות מאד, 15% מהתאונות הקטלניות בארה"ב מקורן בנהגים שצרכו מריחואנה."

"הרבה ממה שהוא אומר, אני, במחילה…בין לא מדוייק לבין הופרך מזמן", הגיבה בחיוך ובלי להתבלבל חה"כ זנדברג, ניכר היה בה שהיא חיפשה איך אומרים "שקר" בצורה מנומסת. "אנחנו מדברים על יושב ראש הרשות הלאומית למלחמה בסמים", העיר גיא, אבל זנדברג סירבה להתרגש:

"כן, כן", היא השיבה: "יושב ראש הרשות למלחמה בסמים יש לו אג'נדה מסויימת שהוא מגיע איתה ולעומת זאת, מחקרים ברחבי העולם וגם בישראל מראים אחרת, ואני חייבת לומר די מזמן."

נזכרתי במשפט של יהונתן גפן, כשראיינתי אותו בשנת 2006 עבור מפלגת "עלה ירוק":

"הדור שלי, היינו פחדנים" הוא אמר כששאלתי אותו מדוע בני דורו, ילדי הפרחים והג'ינס הקרוע, לא דרשו לגליזציה.

כשאני שומע ורואה את חה"כ הצעירה תמר זנדברג מצהירה בגאווה אותה אין היא מנסה להסתיר שעישנה מריחואנה וכי היא רואה בכך דבר נורמטיבי, אני מבין שהדור הפחדן של יהונתן גפן מתאדה סוף סוף אל תכניות הנוסטלגיה.

למיטב ידיעתי, תמר זנדברג איננה נצר למשפחה מיוחסת, אביה לא היה גנרל והיא לא גדלה באחד הקיבוצים הנחשבים המהווים בית חרושת לגיבורים בני דורו של גפן. יש לה קעקוע על הזרוע, עיניים ירוקות, חיוך מקסים והיא הבטיחה שבמהלך המושב הקרוב שלה, הקנאביס יהיה אחד הנושאים שהכנסת תרבה לדון בו.

תפריט נגישות