"המסע לשחרור הקנאביס" – מהו קנאביס רפואי?

פרק : 3

קנאביס רפואי הינו תפרחת צמח הקנאביס ומכיל חומרים פעילים של הצמח (קנאבינואידים) באחוז ידוע ומוגדר מראש. הפרחים יכולים להגיע ממגדל מסחרי אשר אושר על ידי משרד הבריאות או מגידול לשימוש עצמי.
תפרחת צמח הקנאביס מוכרת גם בשמותיה העממיים, כגון מריחואנה או גראס. הצריכה המקובלת ביותר, באמצעות עישון פרחי הצמח המיובשים, נחשבת ליעילה ולאפקטיבית ביותר.
ישנן עדויות הולכות ומתרבות הנתמכות במחקרים אובייקטיבים על הסגולות הרפואיות של הצמח, כגון:

• שיכוך כאבים כרוניים לסובלים ממיגרנות,
• שיכוך כאבים כרוניים לסובלים מדלקות פרקים,
• שיכוך כאבים כרוניים (לרבות כאבי פנטום) שלא הגיבו לטיפול תרופתי אחר,
• מניעת בצקות והקלה בהתפתחויות דלקתיות שונות
• הקלת עוויתות גופניות שמקורן בטרשת נפוצה,
• הקלת הפרעות תנועה הנובעות ממחלות עצביות כגון פרקינסון,
• הורדת הלחץ התוך עיני אצל הסובלים מגלאוקומה,
• הרחבת כלי הנשימה והסימפונות – הקלה על סבלם של חולי אסטמה,
• מניעת תופעות לוואי של אפילפסיה (מחלת הנפילה, כפיון),
• הקלת תופעות נסיגתיות בגמילה מאלכוהול ומאופיאטים,
• שיפור מצבי-הרוח בקרב מטופלים דיכאוניים ו/או חרדתיים,
• הפחתה משמעותית עד הפסקה מוחלטת של הטיקים המוטוריים והקוליים המתלווים להתקפי תסמונת טורט,
• הקלה על הסובלים מבעיות שינה ומקשיי הירדמות,
• הקלה משמעותית בכאבי מחלות מעיים, לרבות מחלת הקרוהן,
• הקלה לסובלים מתסמונת PTSD (כגון הלומי קרב),
• סיוע ותמיכה טיפולית יעילה בבעיות בריאותיות נוספות, החל מפגיעות עצביות ועד לשורה ארוכה של מחלות נוירולוגיות והפרעות פסיכולוגיות / פסיכיאטריות.

 

מה לגבי הסכנות? 
הטענה לפיה לקנאביס יש השפעה ממכרת כבר הופרכה מדעית וכיום מסכימים רוב החוקרים שלאלכוהול, לטבק או לקפאין ישנו פוטנציאל התמכרותי הגבוה פי כמה וכמה מזה של הקנאביס. להפסקת השימוש בקנאביס לא נלווים שום קשיי הסתגלות, למעט התחדשותם של המיחושים השונים.
האלמנט ההתמכרותי לצמח קיים – אם בכלל – אך ורק ביחס לרמת המורכבות הנפשית והאישית של כל אדם ואדם. בהגדרה פשטנית ניתן לומר שהכמיהה לקנאביס משולה לכמיהה למקלחת יומית, לקפה, לשוקולד, או לכל הרגל מענג אחר בגדר מה שמכונה על-ידי המדע כ- Habit forming.

במסמך שפירסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביוני 2011, כותב ד"ר גלעד נתן, יו"ר המרכז: "היחס אל קנאביס רפואי כאל סם, בעוד תרופות המכילות אופיאטים נחשבות לתרופות נורמטיביות, יצר מצב שבו תרופות המכילות סמים קשים מקנאביס ובעלי השפעות רפואיות קשות משל קנאביס נחשבות לנורמטיביות למרות השפעתן הקשה האפשרית על מטופלים." 

ככל שאנו מכירים טוב יותר את צמח הקנאביס ואת מרכיביו, כך אנו מגלים שהסכנות הפיזיות והנפשיות שיוחסו לו בעבר מקורן, במקרה הטוב, ב"אי הבנות מדעיות", כפי שהגדיר זאת בעדינות פרופ' רפאל משולם, ובמקרה הפחות טוב – בתעמולה מאורגנת ומשומנת היטב של גופים בעלי עניין כלכלי ופוליטי.

בשנת 1994 אמר פרופסור משולם: "אילו היה הקנאביס חוקי, הוא יכול היה להפוך לפחות 50% אחוז מכל התרופות הקיימות בשוק למיותרות".

(פרופ' משולם הינו חתן פרס ישראל לכימיה על תרומתו לחקר מרכיבי הקנאביס. הוא נחשב למדען מוערך במיוחד, בעל שם בינלאומי ולראשון בעולם שהצליח לבודד ולהגדיר את מרכיבי הקנאביס בשנות השישים של המאה הקודמת).

בעבר טענו מתנגדי הקנאביס כי הצמח מהווה "דלת מעבר", או "שער" לשימוש בסמים קשים. המתנגדים נופפו בעשרות מחקרים שהוכיחו כי "כל הנרקומנים התחילו עם חשיש או מריחואנה" (החשיש הוא שרף צמח הקנאביס והמריחואנה היא התפרחת).
עם זאת, ניתן היה באותה מידה לטעון ש"כל הנרקומנים התחילו עם קפה שחור בבוקר", או כפי שהגדיר זאת פרופ' לסטר גרינספון מאוניברסיטת הרווארד – "כל האלכוהוליסטים התחילו עם חלב אם".
עובדה היא שלמרות העלייה המתמדת במספר צרכני הקנאביס על נגזרותיו, כמעט ולא חל שינוי במספר הנרקומנים בישראל בעשרים השנים האחרונות וכי אלפי המטופלים בקנאביס רפואי באישור לא המשיכו לצריכת סמים אחרים כלשהם.

ב-26/10/2013 שודרה בערוץ 10 כתבתו של ינון מילס בה הודו סוף סוף גורמים בכירים ברשות למלחמה בסמים כי הטענות שהשמיעו בעבר כלפי הקנאביס אינן נכונות:

"אי אפשר להכליל את כל הסמים במקשה אחת, קנאביס לא שווה להרואין", הודה חיים מסינג, לשעבר יושב ראש הרשות והוסיף:
"הקביעה שמי שמתחיל במריחואנה מסיים בקוקאין והרואין לא נכונה. אני חושב שהנזקים שנגרמים לבני 25-30 אשר מתחילים להשתמש, הם נזקים מועטים. אין ספק שהנזקים מאלכוהול, סטטיסטית, הם פי כמה גדולים ממריחואנה".